- בשנים האחרונות חל קיטון ניכר בקילומטרז' של קטעי נגד השעון במירוץ האופניים היוקרתי ביותר בעולם – הטור דה פראנס. לטענתו של ידידי הנכבד, עידו גילרי, המהלך נובע משיקולי מדרוג, הואיל וקטעי הנג"ש פחות מעניינים לצפייה. כפועל יוצא, טוען מר גילרי, קיימת הטיה לכיוון הרוכבים אשר פחות טובים בקטעי נג"ש, בדגש על מטפסים קלי משקל, אשר, בניגוד לעבר, לא נדרשים לגיוון. בעוד שרוכב נג"ש צריך לשדרג את יכולות הטיפוס שלו על מנת לזכות בטור, מטפס לא צריך לשפר את יכולות הנג"ש שלו, אשר בדרך כלל יגררו גם עליה במסת השריר שתפגע ביכולות הטיפוס. אם אני מבין נכון, עידו טוען שיש מספר עקרונות לגראנד טור, אשר חריגה מהם פוגעת במהותו של הטור. אחד מעקרונות אלה הוא קילומטרז' לא מבוטל של קטעי נג"ש. אם רוצים להיות יצירתיים, אפשר לתבל אותם בנג"ש קבוצתי, נג"ש בעליה ועוד. אבל כמו שלא יהיו פתאום 15 קטעי הרים או קטעים שטוחים של 20 ק"מ, כך ראוי גם לשמור על קילומטרז' נכבד של קטעי נג"ש. ידידי הנכבד לא פחות, דוד סעדה, טוען שמדובר על מצב זמני בו מארגני הטור מנסים להתמודד עם כריסטופר פרום, אשר נמנה על צמרת המטפסים, צמרת השענים ושייך לקבוצה הטובה ביותר, אשר מעמידה עבורו את הסגל הטוב והממושמע ביותר. סגל אשר רואה בטור תכלית אחת – זכייה של פרום. כתבתי בעבר על הבחירה המתמדת והקשה שמנהלי ענף/ליגה צריכים לעשות בין ספורטיביות לבין תחרותיות. כל אחד מעביר את הגבול במקום שונה, ולכן אני מבין למה יש מי שיחשוב שכדי לעודד תחרות מול כריס פרום בפרט וקבוצת סקיי בכלל ראוי לערוך אי אלו שינויים בטור, תוך פגיעה מינימלית ככל האפשר בעקרונות, ועדיף שאם תהיה פגיעה היא תהיה בעקרונות החשובים פחות. ברם, הרשו לי להעלות תיאוריה נוספת. העידן הנוכחי הוא עידן נקי יותר. יש לכך אינדיקציות רבות. הואיל ודוד אמר שיכתוב טור בנושא, לא ארחיב בעניין. האם העידן נקי לחלוטין? לא טענתי זאת. אבל אני בהחלט טוען שהוא נקי מבעבר. אז מה עניין שמיטה להר סיני? הואיל ואנחנו בעידן נקי יותר, הרבה יותר קשה לצבור יתרון בקטעי הטיפוס. אם נתסכל על השנתיים האחרונות, ניווכח שפרום לא ניצח ולו קטע בודד בעלייה, שאינו קטע נג"ש. למעשה, בטור האחרון לא רק שלא ניצח בשום קטע, אלא שאפילו לא הגיע שני. רוצה לומר שבעידן שבו קטעי הטיפוס מאפשרים פערים קטנים יותר – יש שיאמרו גם בשל מסלול פחות קשה, קרי ערך קטעי הטיפוס יורד, אולי כדאי בהתאם להוריד גם את ערך קטעי הנג"ש? ואולי בכלל כדאי שיהיה מפתח לפיו עבור כל קילומטרז' מסוים בשיפוע מסוים יהיה קילומטרז' מסוים של נג"ש, על מנת לשמור על האיזון הכה שברירי הזה. נכון, מצד אחד אנחנו לא רוצים זכייה של מטפסים שמזניחים את יכולת הנג"ש שלהם. מצד שני, האם אנחנו רוצים ליצור הטיה גדולה מדי לצד השני, לפיה מטפס טוב אך שלא נמנה על הצמרת ושען מצוין, בעזרתם של דומסטיקים המטפסים טוב ממנו יזכה בטור בהפרש גדול, כמו בשנת 2012? כנראה שהתשובה תלוית עדיפות אישית.
- לפי הפרסומים בתקשורת (הספרדית, הצרפתית והברזילאית), ניימאר דה סילבה סנטוס ז'וניור עתיד לממש את סעיף היציאה בחוזהו מברצלונה (אל דאגה, את הכסף הוא לא יוציא מכיסו הפרטי, אלא יקבלו מפריז סן ז'רמן, יעבירו לברסה ויחתום על חוזה חדש מול הצרפתים לאחר השחרור). מעניין כמה אנשים יגידו על כך שזוהי הוכחה ניצחת לכך שליד ליונל מסי לא צומח דשא… מעניין כמה זה יפגע במורשת של הכוכב הארגנטינאי…
- בדיונים ברחבי המרשתת בכלל וברשתות החבריות בלבד, אני רואה רבים שמרכיבים את הרכב כל הזמנים בכדורגל העולמי. הביטו, אינני טוען שזינדין זידאן הוא השחקן הגדול ביותר או הטוב ביותר בתפקידו (אני גם לא טוען שלא). ואם פשוט בוחרים שחקנים לפי עמדות, אני יכול להבין למה יש אנשים שמעדיפים שחקנים אחרים על פניו. אבל כשיש ריכוז שחקנים כל-כך טוב, אין מי שידע להוציא מהם יותר מזיזו. לכל הפחות, אני לא ראיתי אחד כזה בימי חיי. כשרוצים להראות גדולה של שחקן, פעמים רבות מצרפים סרטון וידאו עם ביצועים מרשימים מהקריירה. במקרה של זידאן אין שום צורך בסרטון מכל הקריירה – מספיק סרטון ממשחק אחד. משחק בו זידאן כבר בן 34, ימים בודדים לפני פרישתו ממשחק פעיל.
מעניין
אתה רומז שקיירי = ניימאר?
הבעיה היא שני יודים וריש?
אני רומז לכך שכמו במקרים רבים, הנפשות הפועלות מכתיבות את הדעה לגבי המקרה יותר מהמקרה עצמו.
ד"א, ולא שזה משנה משהו, פורסם ששחקני ברסה הפעילו לחץ כבד על השחקן, שהוא שוקל את צעדיו ושתתקיים פגישה בין אביו של השחקן למנהלי הקבוצה.
כל עוד הם לא פוגשים את אבא של מסי אז הכל כשר ותקין…. 🙂
עכשיו רק צריך להבין אם התצוגה שלו אמש נגד יובנטוס מהווה מתנת פרידה, או מתנת פיוס
לגבי ניימאר אז קודם כל נמאס כבר מכל הסאגה הזאת,כן עובר לא עובר כן שוכנע לא שוכנע,יאללה שיחליט כבר(או שאבא יחליט לא משנה).לגבי מסי אז כאן אין שום קשר למסי עצמו.יש כאן שחקן שחושב ובטוח ביכולתו להיות הטוב בעולם,מה לעשות שהוא משחק כרגע בקבוצה של הטוב בעולם וכל עוד הוא ישאר בקבוצה הזאת(לפחות בשנתיים הקרובות) הקבוצה תמיד תהיה שלו ולדעתי לפחות זה לא שייך להאם צומח דשא ליד מסי או לא.
אני לא אוהד ברסה בכלל אבל אני חושב שהשלישיה מסי-ניימאר-סוארז היא הכי גדולה שהייתה איפעם או לפחות בטופ.
לא על מצב דומה אנחנו מדברים? שחקן שרוצה להיות האלפא דוג במקום אחר? (למרות שאני לא חושב שזה הסיבה האמתית, אבל נשים את זה בצד עכשיו.)
אם אנחנו משווים את זה למקרה קיירי-לברון אז כן זה מצב דומה.
אני לא התייחסתי לעניין הזה אלא להאם שחקן יכול לפרוח ליד מסי.ובזה גם ניימאר וגם סוארז הוכיחו שכן.אפרופו גם קיירי הוכיח שהוא יכול להיות כוכב ליד לברון.האם הוא הפגין את כל יכולותיו או לא זה כבר שאלה אחרת ששוב אפשר לשאול אותה גם על ניימאר)
זו כוונתי. שהמצב דומה וצריך להתייחס אליו כמצב דומה. ד"א, אני חושב שלכוכבים אין שום בעיה לפרוח ליד שניהם.
אז באופן נדיר ביותר אנחנו מסכימים 🙂
עד כמה שידוע לי הכל גמור עם המעבר של ניימר
מדרוג =רייטינג? (טלוויזיוני?)
חיובי. רייטינג.
מתן אני בטח קצת אחזור על עצמי אז אני מתנצל מראש.
המצב שבו מקצצים כל הזמן בנג"A דווקא פוגע באופן פרדוקסלי במטפסים. זה גורם להם להאמין שהם יוכלו לנצח בלי להתמקצע גם נגד השעון.
הם לא צריכים להפוך לטובים ביותר אבל חחיבים להגיע למצב שבו הם חלק מהטופ.
קח לדוגמא את ארו ובארדה לדוגמא הם לא דרדסים נידפים ברוח כמו קינטנה. הם בגובה של פרום דומולאן פחות או יותר. בכל זאת הם שוקלים איזה 5 קילו פחות כי זה נוח להם כמטפסים.
עכשיו ארו כבר לקח גראנד טור אחד והיה קרוב לשני. עכשיו בארדה רואה ואומר גם אני אגיע לשם. אם לא תהיה להם ברירה הם ישתפרו נגד השעון ויהפכו לרוכבים שלמים יותר. בינתיים אנחנו רואים יותר שענים שהופכים לרוכבי GC מהמקרה ההפוך.
אז אם למרות שהמגמה היא הפחתת נג"ש יותר שענים הופכים להיות רוכבי GC איפה פה הבעיה?
או אשאל את זה אחרת – למי לדעתך יש סיכוי גדול יותר לזכות בעת הנוכחית?
1. רוכב נג"ש שמוסיף מיומנות טיפוס בטור עם 40 ק"מ נג"ש.
2. מטפס שמוסיף מיומנות נג"ש בטור עם 100 ק"מ נג"ש.
הבעיה שלי היא לא אם סיכויי הניצחון כל כך כמו הנטייה להעלים את הקטעים האלה. אני חושב שזו מומנות הרכיבה ה" אמיתית" כלומר לא תלויה בתמיכת קבוצה. לכן אני חושב שהדילול הזה לא מוצדק.
כלומר, אם אני מבין אותך נכון (ותקן אותי אם אני טועה), מבחינתך, אפילו אם כל הפלוטון יגיע ביד בכל קטעי הטיפוס, כלומר הסיכוי לצבור בהם יתרון יהיה כמו קטע שטוח (אני מגזים בכוונה, רק כדי לראות אם הבנתי נכון), עדיין אין לצמצם את קטעי הנג"ש. הבנתי נכון?
הבנת מצוין.
תכלס אם תחשוב על זה הפוך לרגע, קטעי הנגש יסתיימו בהפרש של מקסימום עשרים שניות בין הראשון לאחרון ובהרים הפרשים של שתי דקות היו נפוצים, האם היה אז כדאי לעשות יותר מהם ולקצץ בהרים?
איש, זו בדיוק הטענה שלי. שפעם היו צוברים הפרש גדול יותר בהרים ואז נג"ש ארוך, שגרר הפרש גדול, איזן ביניהם. היו יש פחות הפרש בהרים, אז אולי גם הגיוני לצמצם הפרש בנג"ש.
אתה חושב שבעבר האריכו/הוסיפו קטעי נג"ש בשביל לאזן את היתרון של מטפסים בהרים?
לי לא זכור דבר כזה, אבל יש לציין שפעם הייתי הרבה פחות ביקורתי בעניינים אלו.
אז זו טענת ה"תחרותיות" מול הפוריטניות של הספורט שוב במקום חדש?
אני לא אומר מה עשו בעבר. אני רק תוהה האם זה מה שעושים היום והאם זה מוצדק.
לגבי הסיפא, חשבתי שזה משתמע מהמשפט "כתבתי בעבר על הבחירה המתמדת והקשה שמנהלי ענף/ליגה צריכים לעשות בין ספורטיביות לבין תחרותיות…" 🙂
1. הבנתי
2. מי זוכר כל כך הרבה זמן אחורה 😀
מסכים לגבי זידאן. שחקן מהפנט. הוא תמיד נראה לי כמו שחקן שחמט על המגרש, וקשה להסביר את זה אבל גם הטכניקה שלו תמיד נראתה לי כמו תוצאה של מחשבה מהירה, כאילו הוא ידע לאן שחקן יילך ולקח את הכדור לצד השני
פאבל נדבד אמר פעם (לא ציטוט מדויק אבל רוח הדברים): "אומרים עלי שאני רואה מהלך אחד פני כולם – זידאן רואה שני מהלכים לפני."
לי תמיד נראה כאילו זידאן משחק במהלך איטי, ב-SLOW MOTION
הסיפור של ניימאר ופריז מוזר, מקווה שיסתיים כבר(בתור אוהד ריאל+ שונרא ניימאר), אשמח שילך לשן ויכשל, בנוגע לזה שאי אפשר לפרוח ליד מסי, מספרית זה לא נכון, כמובן שמסי לוקח הרבה משאר השחקנים, אבל זה לא נעשה תוך רמיסת השחקן השני, אלא כדבר טבעי שבו השחקן הטוב יותר לוקח יותר על עצמו.(ומסי מוכיח את זה נהדר מספרית).
אין שום בעיה לפרוח ליד מסי.
מתן לא קשור לפוסט, מה דעתך על העונש שההתאחדות הטילה על עכו? מקרה נתניה ב ?
נתניה התפרקו וזה עניין אחר לגמרי. חוזים כפולים נותנים לקבוצה יתרון לא הוגן והפחתת נקודות, לדעתי, עונש הגיוני כסנקציה. לא יודע להגיד אם 3 זה הרבה או מעט.
תודה מתן.
ההשוואה בין קיירי לניימאר מתבקשת אולם אי אפשר לשכוח את מרכיב השכר. ניימאר צפוי לקבל בפריז משהו כמו 30/40 מיליון יורו לשנה. אם אני לא טועה, בבארסה הוא מרוויח 10 מיליון.
אם קיירי היה עומד מול דילמה של להישאר ליד לברון אבל לקצץ משמעותעת בשכר או לעבור להיות כוכב מוביל עם משכורת גבוהה בהרבה, זו היתה הקבלה טובה יותר.
כאמור, זה לא המצב.
אני נוטה להאמין שאם האישו הוא שכר בלבד, ברסה תיתן לו את הסכום שירצה אותו, גם אם זה לא יגיע לכדי 40M אירו בעונה.
ההימור שלי שזה אכן מה שיקרה ושהוא יישאר.
בכל מקרה השכר שלו לא יכול להיות יותר גבוה מאשר של מסי,אז כנראה שהאבא יקבל שוב משהו מתחת לשולחן בשביל שהוא יישאר.
מאוד אהבתי את זידאן, היה לו קסם שראיתי רק אצל שניים: יוהאן קרויף ומישל פלאטיני. בעיקר פלאטיני שהיה גאון על המגרש בלי שתשים לב (אם אפשר דבר כזה)
מתן – הצגת טוב את העמדה שלי בנושא הנג"ש. אני מסכים עם עידו שהמירוצים צריכים להעדיף רוכבים שלמים יותר, עם יכולות טיפוס, נג"ש וירידה, אבל מבין לחלוטין מצב שבו המארגנים משחקים עם במינונים לצורך הגברת התחרותיות. ההצעה שלך לא מעשית בעיניי. מדובר בהרמת מסך על שיקולי קביעת המסלול של המארגנים, דבר שמארגני מירוצים לא יסכימו לו אף פעם.
אישה א' מתגרשת מבעלה כי הוא מרביץ לה.
אישה ב' מתגרשת מבעלה כי היא מצאה מישהו שהיא מעדיפה לחיות את החיים שלה איתו.
למה אתם רומזים שבעל א' פחות טוב מבעל ב'?
בדיוק הנקודה. לכן אי אפשר לומר את המשפט "אמרתי לכם שהוא בעל מכה – הנה היא עזבה אותו" כשיכול להיות שהיא עזבה אותו מעוד 1,001 סיבות אחרות.
אבל אפשר לומר את המשפט "הוא בעל מכה, לכן היא עזבה אותו".
רק כדאי שתהיה הוכחה כלשהי שאכן מראה שהוא בעל מכה, מעבר לרצון של אנשים מסוימים שהוא יהיה בעל מכה.
מה אתה, המשטרה?
"לא היו שום סימנים לפני הרצח שהוא בעל מכה. כן, הזמינו אותנו לפה השכנים כמה פעמים, והיו סימני מכות עליה. אבל היא סירבה להתלונן. אמנם היא הגישה בקשה לגירושים, אבל מה זה אומר לנו בעצם? בחיים לא יכולנו לצפות לזה. סיפור טרגי בלתי נמנע".
כמו שכתבתי – רצון של אנשים. על גבול הפנטזיה.
אז זה נכון שמסי הוא עבריין מורשע,
אבל זה לא אומר שהוא בעל אלים…
תמשיך לעצום עינים. הכי כיף. עובד למשטרה.
עבריין מיסים. בדיוק כמו ניימאר…
כן, רצון מוזר כזה להוכחות. בעיקר בדינים פליליים זה דבר הזוי. איף על דמוקרטיה.
בכל מקרה, בדיעבד, אני מצטער ששיתפתי פעולה עם ההשוואה המיזוגנית הזו. ההשוואה לנשים מוכות אינה במקומה. לא אחזור על הטעות.
המיזוגן הוא זה שלא מאמין לנשים המוכות ומחכה עד שמאוחר מדי.
ייתכן. לא מכיר אנשים כאלה שאוטומטית לא מאמינים לנשים שטוענות שהן מוכות. גם לא מכיר כאלה שחושבים שאשה מוכה היא דבר להשוות בינו לבין ספורט. אבל כל אחד ועולם האסוציאציות שלו.
אתה זה שרמז שאתה מעדיף לחכות להוכחות ולמשפט.
תמשיך לחיות בפנטזיה בזמן שהמציאות וההוכחות ממשיכות להרביץ לך בקרחת
אם נבחר להתנער לרגע מהדימוי הבעייתי (מתן צודק),
איזו מציאות, ואילו הוכחות?
גיא, אני חושב שזה מיותר. הבחור מפנטז בכל המישורים, מאשים אותי בהאשמות מגוחכות שאין בינן לבין המציאות שמינית דבר ובעיקר מנסה לעקוץ ולהתנגח על רקע אישי.
אני חושב שהגענו לשלב בו נהוג לומר – DFTT.
מתן, ראית פעם את שרשורי התגובות שלי עם הקרמרים של העולם?
"מאכיל טרולים" צריך להיות הניק שלי…
(מי שמאכיל טרול, גם הוא טרול????)
טוב, אתה יודע באיזו מילה מסיים החוטף את שיחתו עם ליאם ניסן בסרט חטופה, נכון?
אלו לא 2 מילים?
אבל בתרגום לעברית זו מילה אחת. 🙁
או בקיצור, זה שהיא עזה אותו ממש לא מוכיח שהוא בעל מכה. זו אכן יכולה להיות סיבה לכך.
זה בגרסת הוא אולי בעל מכה (אבל ליתר בטחון נאמר כנראה שלא) אבל היא בכלל עזבה אותו בגלל הבוס שלו, לטובת כל אחד אחר שלא יהיה.
😀
לגבי הרכב כל הזמנים בכדורגל –
במערך הטיפוסי עם קשרים אחוריים ושני חלוצים:
יאשין; בקנבאואר, שיראה, פאקטי, קרלוס אלברטו; דווידס, סיידורף, מאראדונה, קרויף; פלה, לאונידס.
במערך עם שלושה בלמים ושלושה חלוצים: מלדיני הבלם השלישי ופושקאש החלוץ השלישי.
ללא קשרים אחוריים אני מוסיף בקישור את גארינצ'ה ואת סטנלי מתיוס.
אוסיף כאן שהחלוצים הטובים ביותר בכדורגל המודרני הם לדעתי מסי ורונאלדו ורונאלדו הבריזילאי וואן באסטן. בקשרים המבחר גדול מדי מכדי לבחור וזידאן הוא אחד מהם ועוד יש בין השאר את פיגו ומיכאל לאודרופ וחוליט וריבאלדו ובאג'יו ומתיאוס ואינייסטה וצ'אבי בריבוע ודונאדוני וזאמר ועוד. בשוערים יש את בופון ושמייכל וקאן ונוייר מעל כולם ובייחוד בופון. בשחקני הגנה אני פחות מכיר.